הבחירות מתקרבות ואיתן גם הטונים מוקצנים וגועשות הרגשות.
אפשר לראות זאת בראיונות וכתבות אבל בעיקר בטוקבקים וברשתות החברתיות שם רבים מהכותבים נותנים לעצמם דרור ומתבטאים בגסות, במילים רוויות בוז,ושנאה ומילים שאני חש בושה להעלותן על הכתב.
הרושם הוא שבשנים האחרונות הפער בדעות הפוליטיות מפלג ומשסע את העם, ומשני צידי המפה הפוליטית אפשר לשמוע ממש ביטויי זעם ושנאה.
יש כאלו שחשים שעד הבחירות הקרובות המצב יכול להקצין כל כך שעלול להתרחש אסון.
מטרתו של מאמר זה היא לפתוח נקודת מבט חדשה שתאפשר שיח אחר, שיח מאחד שיחליף את הפלגנות הקיימת.
והשאלה הנשאלת היא מה מניע את פרץ הרגשות העזים האלו?
מדוע אנשים מן הישוב, כמוני וכמוך, יכולים במצבים מסוימים לומר דברים איומים ונוראיים ואפילו להיות אלימים?
יש כאלו שיאמרו שהגורם המניע מאחורי עמדות פוליטיות והתגובות הקיצוניות אלו הערכים של האדם, כלומר העמדה הפוליטית שלהם מבטאת את הדברים החשובים להם ביותר.
וכאשר משהו נוגד את הערכים שלהם הם מגיבים בעוצמה רגשית גבוהה.
ואני תוהה בליבי האם זה באמת כך.
לקורסים שאני מנחה מגיעים נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, יהודים וגם ערבים, אנשי ימין ואנשי שמאל, חרדים ורבנים , בקיצור מכל פלח באוכלוסייה,ויחד עם זאת התחושה שממלאה את כולם היא תחושת קבלה וכבוד הדדי, תחושת של קירבה אנושית ואמפטיה אחד לצרכיו ורצונותיו של השני.
אם חושבים על זה, גם בקורס אנשים פועלים מתוך הערכים שלהם, ועל אף שלאנשים שונים יש ערכים מרכזיים אחרים, ולמרות שהעמדות שלהם בנושאים שונים, שונות לחלוטין, כאן מתרחש משהו אחר.
המסקנה האפשרית היא שיש אולי משהו אחר שמלבה את לבת הרגשות המתפרצת.
אם אציג את זה בצורה פשטנית, הפער בין ימין המפה לשמאל המפה הוא בעיקרו בנושא הביטחון.
רבים מתומכי הימין חושבים שכדי שהמדינה שלנו תמשיך להתקיים בביטחון אנחנו חייבים להיות הרבה יותר חזקים מהאויבים שלנו ולהראות להם שלא כדאי לנסות אותנו.
לעומתם רבים מהשמאל מאמינים שכדי שנוכל לחיות בביטחון אנחנו צריכים לאפשר לאויבנו מדינה והתפתחות כלכלית מתוך הנחה שאז המוטיבציה שלהם להילחם תיחלש.
יש לשים לב לדבר חשוב,
שני הצדדים שואפים להגיע למצב של ביטחון ושקט לאזרחי המדינה,
לשני הצדדים המדינה חשובה והמשך קיומה הבטוח והמשגשג לעד הוא ערך מרכזי עבורם.
מה שמבדיל בניהם הן בעיקר המחשבות והאמונות כיצד ניתן להגיע למצב הזה.
כדי לחדד הנה כמה מחשבות המתייחסות לפלשטינאים
ורווחות אצל חלק מתומכי הימין:
יש תומכי ימין המחזיקים באמונה שהפלשתינאים רוצים להשמיד את מדינת ישראל (ויש להם הוכחות לצדקתם, בדברים המצוטטים מפיהם של מנהיגים ערבים).
ויש בימין המפה הפוליטית כאלו שגורסים שלא ניתן לסמוך על שלום אמת עם הערבים מאחר וכאשר תהיה להם הזדמנות לגבור עלינו הם יעשו זאת.
ותוכל למצוא בימין גם כאלו שחושבים ששנאת הערבים ליהודים נובעת מהתרבות והדת שלהם וכי לעולם הם לא יזנחו את רעיון ההשמדה.
וכמה שרווחות אצל חלק מתומכי השמאל:
ישנם אנשי שמאל המאמינים שהפלשתינאים כמו כל בני האדם שואפים להגיע לאיכות חיים ראויה ולתחושת משמעות.
ישנם תומכי שמאל שחושבים שהפלשתינים רוצים כמו כל עם מדינה משלהם בה יחושו ביטחון ולה יהיו שייכים.
וישנם בשמאל כאלו הגורסים שכאשר הם יזכו במדינה ובאיכות חיים ראויה יש סיכוי גדול שהם יינטשו את הקו האלים רווי השנאה.
שוב, חשוב לשים לב:
שני הצדדים, הימין וגם השמאל ללא יוצא מן הכלל, רוצים בביטחון המדינה ובשגשוגה.
העניין הוא רק, שכל אחד מהצדדים בטוח שבמידה והצד השני ינהיג את המדינה הוא עלול להוביל את המדינה לאסון.
וכאשר המחשבות סובבות סביב אסון שעלול להתרחש, המשמעות היא איום על המשך קיומה של המדינה.
ואיום על קיומה של המדינה כמוהו כאיום על הקיום האישי, הקיום המשפחתי והחברתי.
וכאשר האיום הוא קיומי, בצורה טבעית נוצר פחד גדול, פחד מוות.
ואז, מה הפלא שכאשר אנשים מתייחסים לעמדות הפוליטיות של הצד השני, התגובות רוויות רגשות עזים, ובאים לידי ביטוי בביזוי הצד השני, זעם, כעס ואפילו שינאה.
עד כמה טבעי שאני אשנא את מי שמאיים על חיי המשפחה שלי.
רובנו איננו מודעים לכך שפחד גדול מניע אותנו, מה שאנחנו מרגישים זה זעם וכעס גדול.
הכעס והזעם הזה מתודלקים בתת המודע באמצעות פחד המוות שמרחף כביכול במצבים אלו.
וכאשר אנחנו כבני אדם חשים פחד גדול כל כך אנחנו נעשה כל דבר כדי להגן על עצמנו.
במצבים כאלו אנחנו יכולים להפוך לאלימים, גסים ואפילו עלולים לעשות מעשים נוראיים.
פחד הוא מניע חזק מאוד.
פחד כזה יכול להשכיח מהאדם את הערכים החשובים לו, הוא עלול להפוך לחיית טרף המגינה על משפחתה.
כמו להבדיל, אם שילדיה נמצאים בסכנה תעשה כל דבר כדי להצילם.
ברמת תת המודע זה בדיוק מה שאנחנו מרגישים, המשפחה שלי מאוימת, הילדים שלי בסכנה.
אצל רבים מאיתנו המערבולת הרגשית הקשה הזו מקצינה כאשר אנחנו מתחילים לשמוע ולהסכים עם רעיון הדה-לגיטימציה לצד השני.
הביטוי לדה-לגיטמציה יכול להיות בחוסר כבוד, בזלזול, בבוז והתנשאות, זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתבטאויות המעבירות מסרים אלו ואחרים, זו יכול לבוא לידי ביטוי בהטמעת ביטויים בשפה שהופכים ללגיטימיים.
זה יכול לבוא לידי ביטוי בחלקים שונים בימין הפוליטי שיכולים לומר: שמאלן = בוגד
וזה יכול לבוא לידי ביטוי בחלקים שונים בשמאל הפוליטי שיכולים לומר: ימני = טיפש וגזען.
וכאשר אנחנו, העם, נחשפים למסרים האלו בחדשות, בעיתונים ובמדיות האחרות, מסרים הנאמרים ע״י נבחרי ציבור אליהם אנחנו מתייחסים כאנשים חכמים היודעים מה הם אומרים, אנחנו לאט לאט מתחילים להאמין שמה שהם אומרים זה נכון, שזה אמיתי, אלמלא כך לא היו חושבים רבים שזה נכון.
ויחד עם קבלת ״האמת״ הזו על הצד השני, מתחילה להתפתח תחושת הפחד.
הפחד מה עלול לקרות אם הם הצד השני ינצחו בבחירות, וככול שמתקרבות הבחירות הפחד הולך ומתעצם ואיתו פרץ הרגשות והתגובות הנלוות לכך.
חשוב להבין שפחד המוות המדובר הוא כמעט תמיד בלתי מודע, אך הוא זה האחראי לאגרסיביות הכל כך גדולה שעלולה להתפתח בקהלים שונים.
האמת, כשחושבים על זה, הסכנה האמתית לקיומנו אינה שלטון הימין או השמאל,
הסכנה האמתית היא הפלגנות והשיסוי שמתחולל בנו, כחברה.
הסכנה האמיתית היא בהקצנה שתופסת יותר ויותר את עמדותיהם של ציבורים שונים ובמיוחד ככול שהבחירות הולכות ומתקרבות.
הסכנה האמתית נמצאת בתוכנו!
ולכן היא באחריותנו ובשליטתנו המלאה!
אחת ההנחות הבסיסיות ב-nlp היא שלכל אחד מאתנו יש נקודת מבט משלו על המציאות,
וכל נקודת מבט או דרך מחשבה כזו נשענת על ניסיון העבר של האדם, הסביבה בה הוא גדל, החינוך אותו קיבל ומכלול החוויות וההחלטות שחווה וקיבל במהלך חייו.
כאשר אנחנו חושבים על העמדה שלנו יש לנו תחושה שהיא האמת והיא הנכונה.
הדבר המעניין הוא שגם הצד השני בטוח שהוא אוחז באמת ודעתו היא הנכונה.
כאשר שניים בטוחים שלהם יש את האמת, וכל אחד חושב אחרת,
המסקנה הלוגית המתבקשת היא – שאין אמת מוחלטת, אלא יש אמת סוביקטיבית לכל אדם.
ולכן עד כמה הגיוני יהיה לומר, שאין עמדה שהיא האמת המוחלטת, ועמדה שיא מוטעית מיסודה, אלא מה שיש אלו עמדות שונות.
וכאשר אתה מבין שאינך אוחז באמת האחת והיחידה אלא אוחז בדעה שונה, נפתחת האפשרות לכבד את נקודת המבט של הצד השני.
וחשוב לזכור שלכבד את נקודת מבטו של אחר, אין זה אומר להסכים איתו, אלא זה אומר שנפתחת אפשרות לדיאלוג וליצירת הבנה.
דמיינו לעצמכם שהיינו מתחילים לכבד אחד את עמדתו של השני, לא בהכרח להסכים אלא לכבד,
איזה דיאלוג היה מתפתח פה, עד כמה כאשר יש כבוד הדדי כל ההתנהלות משתנה לחלוטין,
נפתחת אפשרות להבין אחד את השני, להתקרב אחד לשני וליצור משהו חדש שכל צד ירגיש שותף מלא ליצירתו.
למעשה גישת ה- nlp זו קריאה לכולנו לעצור!
ולרגע לחשוב שהעמדה הפוליטית בה אנו אוחזים אינה אמת יחידה ומוחלטת, להבין שזו נקודת המבט שלנו. ומה שאנחנו מרגישים כלפי העמדה שלנו, מרגיש גם הצד השני כלפי העמדה שלו.
וכאשר זה קורה, מתחילים לחוש כבוד לנקודת המבט השונה מזו שלנו,
ואז גם הפחד משתחרר ומתפוגג.
וכאשר הפחד נעלם אנחנו הרבה יותר נינוחים ושלווים, אנחנו מחוברים לערכים שלנו ולמי שאנחנו באמת.
ואז אנחנו מתחילים להקשיב ולהבין יותר את טיעוני האחר , מבינים מה גורם לו לחשוב כך.
ונפתחת אפשרות חדשה למציאת הדרך להגיע לתפיסה משותפת שתוביל אותנו לא רק לעתיד טוב יותר, אלא אל הדבר שכולנו שואפים אליו, לחיים בסביבה שמכבדת אחד את השני, שמקבלת את השונה, חברה שמחה ומאושרת יותר.
אז תכ׳לס איך עושים את זה:
וכאשר אתה מאמץ את ההבנות האלו ופועל על פיהן,
אז אתה באמת מחויב למשפחה שלך, לאושר והרווחה שלהם.
כדי שכל האמור בפוסט הזה אכן יתקיים כל אחד מאתנו צריך לעצור ולקחת אחריות על התגובות וההתנהגות שלו, ולהימנע מלתת לכל מיני מסרים שמועברים במדיה וברשתות החברתיות מלהשפיע עלינו, אנחנו איננו אוטומטים שמופעלים.
כולנו, ללא יוצא מן הכלל, ימין ושמאל אנחנו אנשים חושבים וחכמים.
ולזכור תמיד שכולנו חולקים ערכים כמו:
מה יסמן לך אם לא תהייה מחויב לערכים חשובים אלו:
גנדי אמר:
״תהיה השינוי שאתה רוצה לראות באחרים״
השינוי מתחיל בך, והיום!!!
באהבה רבה,
יוסי קדמי
ועכשיו גם ברור לכולם,
כולנו ללא יוצא מן הכלל אוהבים את המדינה שלנו.
כולנו רוצים לחיות כאן בשלווה.
כולנו רוצים ליצור לילדים והנכדים שלנו עתיד טוב יותר.
תוכן מעודכן ומלא השראה בכל חודש
* סרטון חדש * ראיון השראה * ציטוט חודשי * רגע עם לואי דה פינס *
בקורס חושף יוסי קדמי את כל הסודות להעצמת הכריזמה האישית, איך לסחוף קהל וליצירת קורס אידיאלי, תוך שימוש בתהליכי NLP מתקדמים.
בוגרי קורס NLP Practitioner
וקורס NLP Master
